פעם ראשונה בים?
ככה נראה אתר היכרויות לביציות…
לטובת החברים שלא קיבלו את המל הקודם, אספר שניר ואני התחלנו תהליך פונדקאות בארה"ב ואחרי המתנה של 8 חודשים, מצאנו את טטיאנה, מורה לחינוך מיוחד ממיין, שתהיה הפונדקאית שלנו. במקביל בחרנו תורמת ביצית ולפני מספר ימים היא הייתה אמורה להתחיל את הטיפול לקראת שאיבת ביציות בסוף החודש.
בלילה שבין רביעי לחמישי בשבוע שעבר קיבלנו לפתע שיחת סקייפ מהמרפאה באורגון. אדם, נציג המרפאה שדיבר איתנו היה נבוך למדי שלא לומר מאוכזב לחלוטין;
תורמת הביצית חזרה בה. מאחר שהיא עדיין לא החלה את הטיפול עצמו, אין לה שום מחויבות והיא רשאית לשנות את דעתה ככל העולה על רוחה.
אדם, נשמה של חד-קרן בגוף של נהג משאית, היה על סף דמעות.
מצאנו את עצמנו מעודדים אותו ומבטיחים לו שהכול יהיה בסדר.
אבל אדם מיאן להתנחם. בעודו מתייפח כִּדְבָעֵי, הוא הצליח למלמל שיעשה ככל יכולתו כדי לעזור לנו למצוא תורמת חדשה כמה שיותר מהר ואז משך באפו ונפרד מעלינו באנחת רווחה.
לזה אני קורא שירות לקוחות!
השיחה ארכה פחות מעשר דקות וזרקה אותנו חצי שנה אחורה… לא ידענו מה לעשות עם המידע החדש, מה גם שאדם היה עצוב בשביל שלושתינו. בתוך האכזבה היה ברור שזהו רק עיכוב נוסף מני רבים שעוד נכונו לנו בתהליך. אז הפעם החלטתי להחליט. עוד באותו לילה ביקשנו מהמרפאה שישלחו לנו תורמות פוטנציאליות נוספות והתיישבנו לעבור שוב על שושלות יוחסין מפוקפקות, לקרוא על תופעות תורשתיות, לספור זקיקים ולדמיין איך ייראו הילדים שלנו עם כל אחת מהמועמדות.
בטח לא ידעתם שבארה"ב יש עשרות מאגרים של תורמות. וכל מאגר שכזה מתהדר ביתרונות משלו. בעידן הקפיטליסטי שבו אנחנו חיים, יש מענה כמעט לכל צורך. רוצים ביצית אסיאתית? יש. רוצים ביצית שחורה? יש. ביצית יהודייה? יש אתר שמציע רק תורמות שיודעות לעשות הפרשת חלה. ובכן, אחרי נבירה קפדנית מצאנו תורמת חדשה. אני אספק את סקרנותכם כבר עכשיו ואומר שהיא לא אסיאתית, לא שחורה ולא יהודייה. סתם ביצית ״רגילה״.
חכו למל הבא ונראה מה יהיה. עד אז אמטיר על ראשכם Jewish blessings לרוב:
צדיק, תפילין – כבר הנחת היום?