נו, מה קורה עם הפונדקאות?
הבטחתי עדכונים אחרי החגים והנה אנחנו כבר אחרי ״אחרי החגים״…
ובכן בזמן קריאת שורות אלה, טטיאנה (הפונדקאית שלנו) צועדת מעדנות אלי השבוע ה-13 של ההיריון.
כן, זה קרה!
קצת פרטים:
אמנם החזרנו שני עוברים אבל רק אחד רצה להישאר ולא בדיוק השאיר לנו אופציה להתווכח…
כשקיבלנו את הבשורה מהמרפאה אודה ולא אבוש שלקח לי זמן לעכל אותה – בכל זאת כבר שנה וחצי שאני מפנטז על תאומות – אבל ניר העיף לי סטירה שיִשרה לי את המוח ועכשיו אני בסדר.
במקביל קיבלנו הודעה מהמרפאה באורגון שטטיאנה לא צריכה עוד להגיע אליהם לבדיקות ושמעתה כל הבדיקות שלה ייעשו מול הרופא שלה במיין. במילים אחרות:
״אנחנו את החלק שלנו עשינו, עכשיו לאן לשלוח את החשבונית?״
מה שכן, לפחות זה יהיה קל יותר בייחוד לטטיאנה שלא תצטרך עוד לטוס לצד השני של ארה״ב.
אז מה עכשיו?
זה לא סוד שכמות הבדיקות שעושים לאישה בהריון בישראל הן רבות לאין שיעור מאלה שעוברת אישה בארה״ב, כי אנחנו אומה של היסטרים. הבעיה עם היסטריה שהיא מדבקת.
אנחנו אמורים לקבל רשימת בדיקות ונצטרך להיוועץ ברופא מטעמינו ולבדוק מהן הבדיקות המנדטוריות ועל מה אפשר לוותר במטרה לבחור אילו בדיקות אנחנו רוצים שטטיאנה תעבור. כמובן שנצטרך לשלם בעבורן בנפרד, מאחר שרובן לא נכללות בביטוח הבריאות בארה״ב.
כוס אממממו העולם.
בואו נקווה שעד הלידה שאמורה לקרות בסוף מאי לא יהיה לי עוד מה לספר.